0523-794092

"בריחת סידן" 2

דרגו מאמר זה
(0 הצבעות)

"בריחת סידן" ו"פרדוקס ההסתיידות" – (חלק ב'):

לחלק א'

 

כללי-

ישנן שלוש צורות של ויטמין K, השונות מעט במבנים המולקולריים שלהן. צורות אלו ידועות בכינוייהן היצירתיים: K1, K2 ו- תנחשו אתם: נכון, K3. לכל צורה ישנו גם שם מדעי. היות שהמטרה בחלק זה של המאמר היא להציג את ויטמין K כשותף בטיפול באוסטיאופורזיס, ולא לסקור באופן כללי את המידע על ויטמין K, אפנה את המעוניין להרחיב את הידע הכללי שלו בנושא זה, לוויקיפדיה.

ויטמין K3 בכלל אינו מעניין אותנו כאן, היות שהוא חומר סינתטי שמסוכן לשימוש (אף על פי שיש לו פוטנציאל טיפולי במחלת הסרטן). מחקרים לימדו אותנו של-K2 יש יותר פעילות בבניית העצם מאשרל-K1, ולכן נדון ב-K2 בלבד.

ויטמין K2 מהווה תת-קבוצה בפני עצמה, המכילה שתי תרכובות שרלוונטיות לנו, המנאקווינון (MK-7) והמנאטטראנון (MK-4). צורת ה-MK4 היא הנחקרת ביותר, היות שהיא נמצאת יותר זמן בשוק. מספר משמעותי של מחקרים נערכו על צורה זו ועל השפעתה על האוסטיאופורוזיס, במינון של 45 מ"ג, ותוצאות מחקרים אלו הנן מעודדות. תופתעו לגלות, שוויטמין K בצורה זו הנו אחת התרופות הנפוצות ביותר לטיפול באוסטיאופורוזיס ביפן. למרבה הפלא, למרות עובדות אלו, תרופה זו כמעט שאינה מוכרת במערב, וישראל ביחס ליפן, היא במערב. כפי שציינתי בהקדמה לחלק א', אחד התפקידים של הרפואה הטבעית הוא להקדים ולהכניס לתודעה הטיפולית את השימוש בחומרים אורתומולקולריים יעילים ובטיחותיים. הרחבת המודעות לטיפולים אורתומולקולריים יעילים תוביל, בסופו של הדבר, להגברת השימוש בחומרים אלו ברפואה הכללית.

 

הערות ביניים בעניין הבטיחות של ויטמין K

היות שבאופן כללי, הציבור יודע שוויטמין K מעורב בקרישת הדם, מטופלים (וגם מטפלים וגם רופאים) מביעים חשש מפני קרישת יתר של הדם ומפני הסכנות הכרוכות בכך, כאשר מציעים את ויטמין זה כאמצעי טיפול. האמת היא, שאין כל סיבה לחשוש מכך. בתהליך קרישת הדם, משתתפים ארבעה אנזימים התלויים בוויטמין K כקו-אנזים. כאשר הם רוויים בוויטמין K, תהליך הקרישה מתקדם בצורה נורמלית. הרוויה כזו מתרחשת ברמה יחסית נמוכה של ויטמין K, רמה שניתנת להשגה בקלות מתזונה רגילה. לאחר שאנזימי הקרישה רוויים בוויטמין K, כל כמות נוספת של הוויטמין אינה מסוגלת להשפיע כלל וכלל על קרישת הדם. דווקא הכמות הנוספת משוחררת לחלוטין מתפקיד הקרישה, ויכולה להיקשר עם האוסטיאוקלצין ועם החלבון מטריקס Gla, ולהשפיע על ייעודו של הסידן. ההרוויה של חלבונים אלה מתרחשת ברמות גבוהות מהרמות בהן אנזימי הקרישה רוויים. קרישת יתר מסוכנת של הדם מופיעה בעקבות מצבים אחרים, ולא בעקבות רמה גבוהה כלשהי של ויטמין K. אין ללמוד מהעובדה שהתרופה קומדין מדללת דם על ידי חסימת פעילותו של ויטמין K, שוויטמין זה הוא הגורם לקרישת יתר. ויטמין K דרוש לקרישה נורמלית, אך הוא אינו מסוגל לגרום לקרישת יתר. מינונים של כמה אלפי מיליגרמים של ויטמין K נבחנו, והרמה שגורמת לנזקים, עדיין לא התגלתה. כאשר קיים מצב כזה – סיכוי גבוה מול סיכון כמעט אפסי - אין שום סיבה להימנע מהשימוש בחומר כלשהו, גם כאשר יעילותו הטיפולית אינה מוכחת לשביעות רצונם של הרופאים הקונבנציונליים, בכמה וכמה מחקרים גדולים ואקראיים, המבוקרים בכפל סמיות.

(כאשר קונים תכשיר המכיל ויטמין K, גם אם הוא מהווה חלק קטן מהתרכובת, יש לוודא שסוג הוויטמין אינו K3 , שאינו יעיל בטיפול ואף עלול להזיק, במיוחד לאנשים שקיים אצלם מחסור באנזים G6PD.)

 

השווה בין MK-7 ל-MK4

לאחר עיון במחקרים רבים, הגעתי למסקנה, שהצורה MK-7 היא הצורה המועדפת. הטבלה הבאה משווה בין שלוש צורות של ויטמין K, מבחינת הנתונים על מהירות ספיגתן ממערכת העיכול לתוך זרם הדם, על הריכוז המושג בדם, ועל זמן הישארותן בדם. אנו רואים שכל הצורות נספגות במהירות דומה, ומגיעות לריכוז המקסימלי שלהן תוך שעתיים בערך. מכאן מתגלים הבדלים משמעותיים. ב-MK-7, גובה הריכוז המושג, הנמדד בציר המאונך, כפול מאשר הריכוז של הצורות האחרות, דבר המעיד על יתרון מוחלט בספיגתה של צורה זו. עוד יותר מרשים הוא זמן הישארות החומר בדם. שתי הצורות האחרות נעלמות מהדם או יורדות לרמה שבקושי נמדדת, בעוד שהצורה מנאקווינון (MK-7) נשארת ברמה משמעותית בדם, ימים לאחר נטילתה:

Vit K 1

ניתן ללמוד מגרף זה, שנטילת שני הסוגים האחרים של ויטמין K חייבת להיות במינונים גדולים בהרבה מאשר המינון של MK-7, ומינונים אלה חייבים להינטל במנות תכופות – מספר פעמים ביום – כדי לספק באופן שוטף, חומר פעיל לחלבונים הזקוקים לוויטמין K בתור קו-אנזים. לעומת זאת, נטילה פעם אחת ביום של מינון נמוך יחסית של MK-7, תוביל למצב עמיד, מצב שבו הריכוז בדם נשאר יציב, על מנת לספק באופן תמידי חומר לחלבונים הזקוקים לו בכל מקום שבו הם נמצאים בגוף. הגרף הבא מראה זאת באופן ציורי:

Vit K 2

המעניין הוא, ש- MK-4 אינו מופיע בגרף, היות שהוא מופרש לגמרי תוך שעה או שעתיים. לכן, לא ניתן להגיע בנטילתו למצב עמיד באמצעות דרך שימוש פרקטית. ניתן להגיע למצב עמיד של K1, אבל הרמה המושגת באופן זה, היא נמוכה, ובמחקרים, לא התגלה K1 כבעל יעילות בבניית העצם או במניעת הסתיידות העורקים.

בקיצור: המינון של MK-4 שנבדק במחקרים ונמצא יעיל, הוא 45 מ"ג (מיליגרם) ליום, לעומת מינון של 45 עד 100 מק"ג (מיקרוגרם, ולא מיליגרם) של MK-7. בשוק כיום, ניתן למצוא מוצרים רבים המכילים ויטמין K2, מהם כאלו המכילים מיליגרם אחד של MK-4, ומהם כאלו המכילים 100 מק"ג (עשירית של מיליגרם) של MK-7. ההמלצה שלי היא להשתמש באחר המוצרים של MK-7. לא אנקוב בשמות של חברות המוכרות תוספים כאלה, אבל גם עניין מקור החומר בתוסף וטיבו מצוי בשלב בדיקה אצלי, היות שיצרן אחד שמייצר את החומר, נראה לי כאמין ביותר.

כאשר אדם נוטל תרופת פטנט, לעתים קרובות מדי, הוא מזיק במקום אחד, בזמן שהוא מתקן במקום אחר. בעת נטילת חומר אורתומולקולרי, בזמן שכוונתו היא לתקן במקום אחד, הוא גם מתקן במקום אחר כלאחר יד.

דוגמה: כאשר מטופלת נוטלת ויטמין K2 כדי למנוע דילול העצם או כדי לבנות את העצם, היא מרחיקה מעצמה, לפחות במקצת, את הסיכונים להסתיידות העורקים ולהתקפי לב כתופעת לוואי!!!

צרו קשר לשאלות ולתיאום פגישת ייעוץ


 מקורות:

Vitamin K-containing dietary supplements: comparison of synthetic vitamin K1 and natto-derived menaquinone-7. PMID: 17158229

Vitamin K is a cofactor in the production of blood coagulation factors (in the liver), osteocalcin (in bone), and matrix Gla protein (cartilage and vessel wall). Accumulating evidence suggests that for optimal bone and vascular health, relatively high intakes of vitamin K are required. The synthetic short-chain vitamin K(1) is commonly used in food supplements, but recently the natural long-chain menaquinone-7 (MK-7) has also become available as an over-the-counter (OTC) supplement... Both K(1) and MK-7 were absorbed well, with peak serum concentrations at 4 hours after intake. A major difference between the 2 vitamin K species is the very long half-life time of MK-7, resulting in much more stable serum levels, and accumulation of MK-7 to higher levels (7- to 8-fold) during prolonged intake. MK-7 induced more complete carboxylation of osteocalcin, and hematologists should be aware that preparations supplying 50 mug/d or more of MK-7 may interfere with oral anticoagulant treatment in a clinically relevant way.

 

Proc Nutr Soc. 2003 Nov;62(4):839-43.

Vitamin K and bone health. Bügel S. PMID: 15018483

Vitamin K, originally recognised as a factor required for normal blood coagulation, is now receiving more attention in relation to its role in bone metabolism. Vitamin K is a coenzyme for glutamate carboxylase, which mediates the conversion of glutamate to gamma-carboxyglutamate (Gla). Gla residues attract Ca2+ and incorporate these ions into the hydroxyapatite crystals... Osteocalcin is the major non-collagenous protein incorporated in bone matrix during bone formation. However, approximately 30% of the newly-produced osteocalcin stays in the circulation where it may be used as an indicator of bone formation. Vitamin K deficiency results in an increase in undercarboxylated osteocalcin... The current dietary recommendation for vitamin K is 1 microg/kg body weight per d, based on saturation of the coagulation system. The daily dietary vitamin K intake is estimated to be in the range 124-375 microg/d in a European population. Thus, a deficiency based on the hepatic coagulation system would be unusual, but recent data suggest that the requirement in relation to bone health might be higher.

 

תגובות

  • המלצה כמרצה

    לכל המעוניין,

    דולב היה מרצה במכללת רידמן בקורס: תזונה אורתומולקולרית. דולב הוא מרצה המתעדכן באופן תמידי בעולם המחקר ובחידושים טיפוליים,

    קרא עוד ...

Vitamin-c-banner

הרצאות וסדנאות באנר

לשחרר באנר