המגנזיום מציג לנו הוכחה מדעית עמוקה, המגמדת את כל ההוכחות
המוצגות בפנינו על ידי חברות התרופות לכל אחת מתרופות המרשם שלהן1.
כאשר התחלתי ללמוד רפואה טבעית, תכננתי ליצור מיזוג בין החשיבה המערבית לחשיבת המזרח הרחוק, ובמיוחד הסינית. במשך הזמן הגעתי למסקנה, שמיזוג כזה אצל אדם אחד הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, היות ששתי דרכי החשיבה הללו מבוססות על דרך הסתכלות שונה. הדבר דומה לאדם המנסה להסתכל ימינה ושמאלה בו-זמנית. היות שנמשכתי יותר לצד ה"ביתי", ביססתי את שיטתי על הסתכלות הנובעת מהמדע ומהמחקר מערביים. גם הצד ההוליסטי שבי מחפש להבין איך הנפש משפיעה על הגוף הפיזי, וגם ההיפך - למשל, איך רכיבים תזונתיים יכולים להשפיע על הנפש. אכן הושפעתי ממה שלמדתי מהרפואה הסינית, אך השפעה זו נשארה ברקע.
בכל זאת, בכמה דברים אכן מצאתי מיזוג בין שתי השיטות, ואחד מהם קשור למינרל מגנזיום. ברפואה הסינית, קשור הכבד לזרימת אנרגיית הצ'י במרידיאנים. הטיפול במערכת הכבד ברפואה סינית מתייחס לתופעות של חוסר זרימה: כאב, דיכאון, תסכול ועצבות (חוסר זרימה נפשית), כעס, סינדרום טרום-וסתי ומחזור לא סדיר, כיווצי שרירים, עצירות ועוד. ההקבלה להשפעות המגנזיום מרשימה, במידה כזו שאני נותן למטופלים את המינרל הזה כחלק מהטיפול בכל הרשימה הנ"ל ולכל בעיה הקשורה לזרימה, מה שבעצם כולל המון דברים.
חיפוש בספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית באינטרנט מעלה 18,776 עבודות שהמילה "מגנזיום" מופיעה בכותרתן, דבר המעיד על ההתעניינות הרבה בחשיבותו. אפילו אספירין, אחת התרופות המוכרות ביותר, זכתה ל-13,674 כותרות בלבד. המגנזיום משתתף בכ-300 תגובות אנזימטיות ידועות, ולכן הוא אחד החומרים שכל אחד חייב לוודא שיש לו כמות מספקת ממנו בגוף. לרוע המזל, אין בדיקה שגרתית המסוגלת לאבחן באופן מדויק מחסור במגנזיום. רמתו בדם, גם אם היא תקינה, אינה יכולה לספק לנו מידע אמין בנוגע לרמת אספקתו לרקמות. רק כאחוז אחד ממלאי המגנזיום בגוף נמצא בדם, שם הוא מווסת ביותר, מאחר שאם רמתו בדם תרד במידה רבה מדי, הלב יפסיק לפעום. בכל זאת, אני ממליץ לבקש בדיקת הדם של מגנזיום, היות שישנם מחקרים2 המצביעים על תועלת מסוימת הכרוכה בבדיקה זו. בואו נסכם, שאם רמת המגנזיום בדם נמוכה, זהו סימן המצביע על מחסור בו, אבל אם רמתו היא נורמלית, לא נתייחס אל נתון זה כסימן שאין מחסור בו.
אז איך נוכל לדעת אם אנו סובלים מחוסר מגנזיום? קודם כול, נתחיל בהנחה שמן הסתם, אנו סובלים ממחסור כזה. הקצובה היומית המומלצת של מגנזיום למבוגרים כיום היא בין 320 ל-420 מ"ג, תלוי בגיל ובמין3. בניגוד לדעה המקובלת, הקצובה היומית אינה בהכרח הקצובה האופטימלית לכל אדם. ייתכן מאוד שמינון הגבוה ממינון זה ייטיב למישהו, אם הוא חולה, אם הוא נוטל תרופות, אם יש לו בעיית ספיגה או אם יש לו צורך גנטי בכמות גדולה יותר מזו. לאדם שאכל במשך שנים רבות מזון מודרני, ירוד באיכותו, הקצובה היומית המומלצת לא תספיק כדי למלא את המחסור שנוצר כתוצאה מכך, גם אם הוא ישפר מאוד את התזונה שלו. גם אם היינו אומרים שהקצובה היומית המומלצת היא אידיאלית, מחקרים מצאו שכמעט 70% מהאוכלוסייה בארצות הברית אינם מגיעים לרמה זו של צריכת מגנזיום, ו-19% אינם מקבלים אפילו חצי מהקצובה. הממוצע של צריכת מגנזיום בארצות הברית עומד על כ-270 מ"ג ליום, ולכן מצטבר מחסור חמור במשך השנים, דבר הפוגע קשות בבריאות הציבור4. אין סיבה לחשוב שבישראל המצב הוא שונה.
תפקידי המגנזיום
רשימת תפקידיו של מגנזיום הנה ארוכה, ולהלן מנויים רק עשרה מבין תפקידים אלה, מה שמספיק כדי להדגיש את חשיבותו. כל סעיף הוא סוגיה בפני עצמה.
- אנרגיה תאית: המגנזיום הנו חלק בלתי נפרד מהתרכובת המכילה את ה-ATP, מטבע האנרגיה התאית. ללא מגנזיום, החיים אינם יכולים להתקיים.
- מגנזיום הנו חיוני לפעולת בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד), האחראית על מאזן הסידן בגוף.
- המגנזיום מעורב בייצור ויטמין D. מחסור במגנזיום הוא אחד הגורמים לכך שגם בארצנו שטופת השמש, לרוב האוכלוסייה ישנן רמות ויטמין D נמוכות. נטילת מגנזיום מעלה את רמת הוויטמין D, גם כאשר לא נוטלים את הוויטמין עצמו5.
- המגנזיום מאזן את הסידן בפעילות השרירים. מחסור במגנזיום גורם להתכווצויות ולכאבים בשרירים.
- צריכה נאותה של המגנזיום גורמת לסידן להיכנס לעצמות, במקום לשקוע ברקמות הרכות (גם ויטמין K2 הנו חיוני לזה, כפי שכתבתי במקום אחר). הדגש המקובל בנוגע לנטילת סידן, ללא דגש דומה על נטילת מגנזיום, הנו טעות המסכנת את הציבור, אבל זהו נושא למאמר אחר. במדגם של אוכלוסייה בטקסס, אחוז המגנזיום שנמצא בעצמות אלו שסבלו מאוסטיאופורוזיס, היה 0.62%, לעומת 1.26% בקרב אנשים בריאים6. למה אנחנו מדברים רק על "בריחת סידן"?
- המגנזיום משפר את הרגישות לאינסולין, ולכן מונע סוכרת ומטפל בה7,8.
- המגנזיום מוריד לחץ דם, בדומה לתרופות מהסוג של חוסמי תעלות סידן9.
- מחקרים מסוגים שונים מצביעים על הקשר בין המגנזיום לקשירת חמצן להמוגלובין ולייעול השימוש בחמצן בפעילות גופנית.10,11
- המגנזיום שומר על רמות תקינות של ברזל ושל כדוריות דם אדומות12.
- יש למגנזיום תפקידים רבים בכשירות של המערכת החיסונית13.
ברשימה זו הדגשתי את הפעולות של מגנזיום, התומכות בבריאותנו ביסודות הפיזיולוגיה ומשליכות על כל המערכות. כמעט כל בעיה בריאותית מושפעת ממינרל זה, ולכן רשימת המצבים הדורשים הוספה של מגנזיום, תהיה תמיד בלתי שלמה. בכל זאת, הנה רשימה חלקית של מצבים מסוג זה:
כל מחלות הלב וכלי הדם, כולל הפרעות בקצב הלב ולחץ דם גבוה, סוכרת, התכווצויות שרירים, אפילפסיה, מחלת פרקינסון, שבץ, עצבנות, הפרעות שינה, התנהגות אגרסיבית ואלימה, אלצהיימר, אסתמה, הפרעות קשב וריכוז, סרטן, עייפות כרונית, כאבי ראש, עצירות, אבנים בכליות (יחד עם ויטמין B6), סינדרום טרום-וסתי, שחלות פוליציסטיות, טרשת נפוצה, אוסטיאופורוזיס, רעלת היריון, פסיכוזה מכל סוג, דיכאון, מאניה, כאבי שרירים, רגישות לרעש פתאומי, בעיות קוגניציה וזיכרון, אוטיזם, התמכרות לאלכוהול או סמים ותופעות לוואי של תרופות שונות.
היות שקשה לקבל את המינון המיטבי של מגנזיום ממזון, לרובנו יש צורך ליטול תוסף שלו, אם לא כל יום, אז לפחות מפעם לפעם. במאמר הבא, אעסוק בשאלה הבאה: היות שהמגנזיום נמצא בשוק בצורות רבות, איזה תוסף כדאי לרכוש? את השורה התחתונה אומר לכם כבר עכשיו: לפי דעתי, הצורה היעילה ביותר של המגנזיום היא מגנזיום כלוריד בצורת נוזל, הנספג דרך העור. היות שקשה להשיג מגנזיום בצורה כזו בארץ, הזמנתי את חומר הגלם מחו"ל ורקחתי מוצר של שמן מגנזיום למריחה על העור. ניתן להזמינו ממני בכל עת.
1 Dr. Mark Sircus, Transdermal Magnesium Therapy. iUniverse, Inc. 2011. ד"ר סירקוס מטפל/מחבר מוביל בתחום השימוש בחומרים טבעיים ופשוטים, כמו מגנזיום כלוריד, סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה) ויוד כאמצעי טיפול במחלות. האתר שלו: http://drsircus.com/
