תקופת ההיריון, הלידה וההנקה היא תקופה מיוחדת מאוד, המחברת אותך אל האלוקי, אל מקור החכמה בעומק קיומך. תפארת הטבע נחשפת. עומקי האהבה נפתחים.
נהלים רבים שמעוֹדָדים ומבוצעים על ידי הרפואה המודרנית, כדוגמת השימוש באלחוש אפידורלי במהלך הלידה, מבוססים על ההתחמקות התרבותית שלנו מכאב וממאבק בכל מחיר. נשים רבות אפשרו למוח החושב שלהן לשלוט ולחסום את הרגשות הנובעים מנשמותיהן, את הדיבור הפנימי של אלוקים, אם אפשר לומר, המגלם את המצווה הראשונה שניתנה בגן עדן: "פרו ורבו". פעולת הלידה צריכה להיות מלאה בשמחה פנימית. נכון, לידה בדרך כלל כואבת מאוד, אולם נשים שהנן מוכנות מספיק והנן בעלות הגישה המתאימה, מבינות שזהו כאב חיובי, שמעניק לאם החדשה רגשות של ניצחון והעצמה, וחיבור חזק יותר לתינוקה. אנו הורגלנו להימנע מכאב וממאבק, ליטול משככי כאבים כנגד כל כאב או אי נוחות פיזיים. למדנו ליטול תרופות נוגדות דיכאון כדי להקהות את כאב הנשמה. אם את סובלת מכאבי ראש, טלי גלולה והמשיכי לעבוד. אם את לא מסתדרת עם בן הזוג שלך, מצאי חדש. אם הילד שלך חריג, סממי אותו ב"תרופה".
אם את פוחדת מפני הלידה ומבקשת מרופאך לקבל אפידורל, את מחמיצה משהו. את עלולה גם לפגוע במידה מסוימת בתינוקך. אֶת התרופה שאַת מקבלת, גם תינוקך מקבל, אם כי במידה קטנה יותר, מאחר שהשליה מסננת חלק מהתרופה. להלן תיאור של ההשפעות קצרות הטווח של אפידורל על הרכים הנולדים.
האם האפידורל משפיע על תינוקך?
ניתן לתעד השפעות משמעותיות ועקביות של בופיווקאין [התרופה האפידורלית]. מיד לאחר הלידה, תינוקות שנחשפו לבופיווקאין בתוך הרחם, נטו יותר להיות כיחלוניים [נראו כחולים, עקב כמות בלתי מספקת של חמצן בדם] ובלתי מגיבים לסביבתם. הכישורים הוויזואליים והערנות ירדו באופן משמעותי עם הגידול שחל בריכוז הבופיווקאין בדם הטבורי, בייחוד ביום הראשון לחיים, אולם גם במהלך ששת השבועות הבאים. נצפו גם השפעות שליליות של רמות הבופיווקאין על ההתארגנות המוטורית של התינוק, על יכולתו לשלוט על מצב ההכרה שלו ועל תגובתו הפיזיולוגית לעקה1.
ההשפעות ארוכות-הטווח של האפידורל הנן בלתי ידועות. אולי יהיה זה אך הגיוני להניח שאין כל השפעות ארוכות טווח על כישורי הלמידה של הילד, אולם איננו יודעים זאת לבטח בכל מקרה. מאחר שאהבתנו גוברת על הצורך שלנו בהוכחות מדעיות, אנו חוששים גם מהשפעות שהנן כה קלות עד שהן אפילו בלתי מובחנות ובלתי ניתנות להוכחה. כרגיל, הביוכימיה האישית מהווה בעיה מרכזית בעת השימוש בכל תרופה שהיא מיליוני פעמים. אפילו אחוז קטן של אנשים רגישים הופך למשמעותי, אפילו אם האיזון בין התועלת לסיכון נראה טוב. מסיבה זו, כאשר הסיבה העיקרית לשימוש באפידורל היא רק ההימנעות מכאב, ההימנעות מנטילת התרופה צריכה לקבל זכות קדימה.
אישה שמקבלת אפידורל, שמשתק את פלג הגוף התחתון, הופכת למנותקת מהמתרחש, ואינה יכולה להשתתף בתהליך הלידה. זמן הלידה מתארך, ויכולים לקרות סיבוכים שונים. מי היית רוצה שישלוט בתהליך הלידה שלך, אימא טבע או הרופא שלך?
בעת לימוד נושא האפידורל, קראתי דיונים רפואיים ומורכבים בנוגע למתי, לאיך, להיכן, למינון ולתרופות התומכות, שעסקו בתופעות הלוואי של האפידורל ואף ביותר מכך. מדוע זה צריך להיות מסובך כל כך? האם הלידה היא משהו שעל המין האנושי להמציא דרך טובה יותר לביצועו? הלא ייתכן שאימא טבע הצליחה כבר לפצח את תהליך הלידה; התערבות בדרכיה צריכה להיות בעלת סיבה טובה. כמובן, הרופאים צריכים להיות מעורבים בתהליך הלידה. אולם, הם צריכים להיות שם כדי לפקח על תהליך הלידה הטבעית, ולא להחליפו, ולהיות מוכנים להשתמש בידע ובניסיון שלהם במקרי חירום. לעתים, ישנן סיבות טובות להשתמש באפידורל, אך לא כדרך כללית. השימוש באפידורל לא צריך להיות דבר שבשגרה.
התנצלות (אם נדרשת)
במאמר זה, בוודאי איני מתכוון לשפוט לרעה אישה המחליטה, מכל סיבה שהיא, לקבל אלחוש כדי לעבור את הלידה בצורה נוחה יותר עבורה, במיוחד בהיותי גבר שלא מתכוון ללדת בגלגול הזה. בכל זאת, דבריי נובעים מהלב, ונאמרו כדי להוסיף לכן ידע בהתהליך של הסכמה מדעת, המוגדרת בווקיפדיה כך: הסכמה מדעת היא זכותו של המטופל לקבל החלטות, בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, זאת לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי לצורך קבלת החלטות אלה."
בשעה טובה!
1Rosenblatt, et all. The Influence of maternal analgesia on neonatal behavior: epidural Bupivacaine. International Journal of Obstetrics and Gynecology, 1980. PubMed: 7225330.
