אלפי מוצרים מנסים לפתות אותך לחשוב שתוכל להוריד במשקל בעזרת צריכתם, מאחר שבמקום סוכר, הם מכילים אספרטיים או ממתיקים מלאכותיים אחרים. איזו בדיחה היא זו לקחת בקבוק של מים מלוכלכים ולקרוא לזה משקה "דיאט"! אם אתה קונה בקבוק זה, הבדיחה היא על חשבונך. אלוקים, או הטבע, מספקים לנו מים לשתייה.
כאשר ניסיתי לחקור את נושא האספרטיים בספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה, מצאתי שרוב המחקרים מאשרים את השימוש באספרטיים, ומעידים על בטיחותו. התחלתי לחשוב שההתנגדות לאספרטיים הנפוצה באינטרנט, הנה נטולת כל בסיס, והנה בגדר מידע זורע בהלה בלבד. כמעט התפתיתי להאמין בכך.
למרבה המזל, נתקלתי בסקירה שנערכה על ידי ד"ר רלף וולטון מהמכללה לרפואה של האוניברסיטאות הצפון-מזרחיות של אוהיו. ד"ר וולטון סקר את הספרות הרפואית, ומצא 166 מחקרים רלוונטיים לשאלה של אספרטיים ובטיחותו עבור האדם. בדיקתו את נושא המימון של המחקרים חשפה את העובדה ש-74 מתוכם מומנו על ידי יצרנית האספרטיים, ®NutraSweet (שנקראה קודם בשם Searle), או על ידי תעשיות קרובות, ו(הפתעה!) 100% ממחקרים אלו אישרו את בטיחותו של האספרטיים. לעומת זאת, מתוך 91 המחקרים שמומנו באופן בלתי תלוי, 84 מצאו שלאספרטיים הייתה השפעה שלילית אחת או יותר. מתוך שבעת המחקרים הנותרים, אחד, אף על פי שמומן באופן בלתי תלוי, סקר רק מחקרים שמומנו על ידי התעשייה, ושישה מומנו על ידי ה-FDA.
ניתן לטעון בקלות שתפקידו של ה-FDA באישורו של האספרטיים היה שנוי במחלוקת, ולכן 100% מהמחקר הבלתי תלוי מצאו שהאספרטיים הוא בעייתי. כבר במשך זמן רב, הייתה קיימת "דלת מסתובבת" בין החלונות הגבוהים ב-FDA ובין תעשיות המזון. במשך 16 שנים, סירב ה-FDA לאשר את השימוש באספרטיים במזון, על בסיס מחקרים שנערכו על חיות ושהראו שהוא מסרטן. לאחר מכן, בשנת 1980, הממונה על ה-FDA, ארתור האל האייס, דחה את מועצת המנהלים שלו, ואישר את השימוש באספרטיים במזונות יבשים, והרחיב את הרישיון למשקאות בשנת 1983. שלושה חודשים לאחר מכן, הוא עזב את ה-FDA לטובת משרה משתלמת ביותר כיועץ לחברת יחסי ציבור שהייתה אחראית על שיווק האספרטיים.
ד"ר וולטון מסיק שממצאיו "מעלים בבירור שאלות מטרידות במיוחד, לא רק בנוגע לבטיחות האספרטיים, אלא כאלה שבצורה נרחבת יותר קוראות תיגר על הנוהל העכשווי של מתן חסות של תעשיות למחקרים."
מהו אספרטיים?
האספרטיים הוא מולקולה משולשת. שני מרכיבים שלה הם פנילאלנין וחומצה אספרטית, חומצות אמינו הקיימות בחלבונים טבעיים וכאלו שהנן חיוניות לחיים. החלבונים הם מולקולות גדולות ומורכבות שמתפרקות לאט; הן מכילות מרכיבים רבים של חומצות אמינו שמאזנים זה את זה. אספרטיים, לעומת זאת, מתפרק במהירות רבה, ומשחרר פנילאלנין וחומצה אספרטית בצורות החופשיות שלהם. ככאלו, הם ממריצי עצבים, ונקראו "אקסטוטוקסינים" על ידי ד"ר רוסל בליילוק, שמאשים אותם במחלות המוח המודרניות, כדוגמת מחלת העצבים המוטוריים (ALS), מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר. חומרים אלו ממריצים את תאי העצב עד מוות, וגורמים לנזק מוחי ברמות משתנות. המרכיב השלישי באספרטיים הוא מתנול (מתיל אלכוהול), רעלן. מתיל אלכוהול ושני ממריצי עצבים. אין כל פלא שהאספרטיים הוא חומר ממכר ושהוא טוב לעסקים עבור היצרן שלו. הייתי עד לבת כיתה שלי בעלת עודף משקל רב שלמדה נטורופתיה במשך ארבע שנים – עם פחית קולה דיאט על שולחנה במשך כל שיעור!
ב-1995, במסגרת חוק חופש המידע, נאלץ ה-FDA לשחרר את הרשימה שלו של 92 הסימפטומים של האספרטיים כפי שהם דווחו על ידי אלפי קרבנות. רשימה זו כללה סחרחורת, ראיית מנהרה וליקויי ראייה אחרים (המתנול הופך לפורמלדהיד שהורס את הרשתית), בלבול, שמיעת זמזום באוזניים, איבוד שיווי המשקל, כאבי שרירים חמורים, חוסר תחושה בגפיים, דלקת הלבלב, אפיזודות של לחץ דם גבוה, שינויים בזרם הדם הווסתי ודיכאון.
ייתכן שראית אנשים רבים הצורכים מזונות המכילים אספרטיים בלא שיתלוננו על כל השפעות שליליות שהן. אל תשכח מקיומה של הייחודיות הביוכימית – אנשים מגיבים בצורה שונה מאוד לכל חומר שהוא. אנשים מסוימים פשוט מקבלים בעיות בריאותיות כדבר טבעי, בלא להבין שהן נובעות ממקור כלשהו ושהן בלתי מחויבות.
אני שונא לומר זאת, אבל סוכר רגיל עדיף על פני אספרטיים. הוא פחות גרוע ממנו. ייתכן שלחולי סוכרת בלבד האספרטיים עדיף, אבל להם עדיף להימנע מכל הממתיקים.
